Cinnamomum zeylanicum

קינמון

השם קינמון הגיע מאיטלקית cannella שמשמעותה   תעלה (כמו באנגלית canal) אשר הזכיר את הצורה בה מתעגלת קליפת הגזע כשהיא יבשה. עץ הקינמון גדל באזורים לחים שבסין, ברזיל, סרי לנקה, מצריים ועוד. אלפי שנים הקינמון נכנס לשימוש רפואי וקולינרי. את הקינמון האיכותי קוצרים בסתיו. 

חלק הצמח בשימוש: קליפת הגזע

איכויות על פי רפואה סינית עתיקה:

טמפרטורה:  חם

לחות:  יבש

טעם:  מתוק ופיקנטי

חומרים פעילים מרכזיים: שמנים נדיפים, מונוטרפנים וססקוויטרפנים ( linalool כמו במאות פרחים ופירות שונים, eugenol כמו שיש בתבלין ציפורן ו- cinnamaldehyde שנותן לקינמון את הריח האופייני שלו), טאנינים (נוגדי חמצון, עיכוב חמצון שומנים, הגנה על כלי דם ועל מערכת העיכול) וחומרים מוצילגים ( חומרים ריריים המוסיפים לחות לגוף.)

פעילות רפואית: מפיג גזים, מגן כבד, מחזק מערכת עצבים, ממריץ ומחמם, נוגד דלקת, משכך כאבים, מוריד סוכרים ושומנים בדם, מפחית ליחה, נוגד חמצון, אנטי דלקתי ואנטי סרטני.